דיכאון שלאחר לידה מאופיין במצב רוח ירוד, שיבוש בדפוסי האכילה והשינה (שאינם נובעים מהטיפול בתינוק), הסתגרות, ירידה בהנאה ובעניין בפעילויות שהיו מהנות בעבר, עצבנות וקשיי ריכוז, עייפות וחוסר אנרגיות, חרדה ועוד. כמו כן, התסמינים הדיכאוניים עשויים להתבטא בפגיעה ביכולת לתפקד ולמלא אחרי מטלות יומיומיות, קושי לטפל בתינוק ותחושות של אדישות ואף רתיעה ממנו (בטיפולנט). 

הדיכאון מושפע גם מההורמונים הסוערים בעקבות ההריון והלידה, גם מהשינוי הגדול שמתרחש בחיים בעקבות הלידה, מהלחץ וציפיות הסביבה, וגם מסיבות שעדיין אינן ברורות לנו. 

ישנה הפרדה בין ״דיכאון אחרי לידה״ ו״דכדוך לאחר לידה״.
דכדוך לאחר הלידה נמשך עד שבוע לאחר הלידה ומופיע אצל כ-50-70 אחוזים מהיולדות.
גם שם נראה סימני דיכאון דומים, אך במרבית המקרים הם יחלפו מאליהם.

10-15 אחוזים מהיולדות מפתחות דיכאון אחרי לידה במהלך השנה הראשונה שלאחר הלידה. 

הדיכאון אחרי לידה נכנס באופן רשמי ל-DSM רק בשנת 1994, וזאת על אף שישנן עדויות לו משחר ההיסטוריה, וסימפטומים דומים מופיעים תחת הגדרות שונות של מחלות במגוון רחב של תרבויות (Sparks, 2013) 

ישנן קבוצות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה: נשים שבעברן היו בדיכאון, או מאובחנות עם הפרעות מצב רוח, נשים שבמשפחה שלהן אחרים סבלו מדיכאון ונשים שחוות מאורעות חיים מלחיצים (Wisner, 2002). 

דיכאון אחרי לידה יכול להופיע גם אצל אבות. קריאה מורחבת אפשר למצוא באתר ״מאמאדע״.

אם את מרגישה שהכתוב והמתואר על דיכאון אחרי לידה מדבר עלייך, פני לקבלת עזרה  ❤️
את לא היחידה שעוברת את זה ❤️
הציעי עזרה לחברה אם את חושבת שהיא מתמודדת עם זה ❤️

תמיכה של הקהילה היא חשובה ביותר בהתמודדות עם דיכאון.
דברי על זה עם הקרובים אלייך. ספרי להם על מה עובר עלייך. את לא היחידה שנמצאת במצב הזה.
תני מקום לחברה אחרי לידה לספר על הדברים הפחות נעימים שהיא עוברת בהורות. 
בנוסף, אפשר לקבל עזרה דרך טיפת חלב, קופת החולים או באופן פרטי אצל מטפלים רגשיים. 

נשיאה ודיכאון אחרי לידה

כמו בכל תחום הנשיאה, ישנו מחסור גדול במחקרים הבודקים את הקשר בין נשיאה לבין דיכאון אחרי לידה.
זו הסיבה שאני מביאה כאן אסופה של מחקרים שיכולים להצביע על ההיגיון שבזכותו אנחנו יכולים לשער שנשיאת תינוקות אכן עוזרת לדיכאון אחרי לידה.
אין כאן עדויות מדעיות תקפות לכך שאכן זה קורה. 

בינתיים, אנחנו כמטפלים/הורים יכולים להסיק לביתינו מהמחקרים הקיימים.

הגורמים המובילים להנחה שנשיאת תינוקות יכולה לסייע לדיכאון אחרי לידה הם:

נשיאת תינוקות מעלה את רמת האוקסיטוצין בגוף הנושא
הורמון האוקסיטוצין (הידוע בשמו העממי “הורמון האהבה”), משתחרר בין היתר בעת מגע עור לעור, בזמן אינטראקציות חברתיות, בלידה ובהנקה.
האוקסיטוצין עוזר בהורדת הלחץ והחרדה ומחזק ומטפח תחושות חיוביות כמו ביטחון, שייכות, קרבה, שלווה ונינוחות, גם לתינוק וגם לנושא (Yang et al., 2013).

במחקר (Cong et Al., 2015) נמצא כי רמת האוקסיטוצין של הורים לפגים עולה באופן משמעותי כאשר הם נמצאים במגע עור לעור עם תינוקם. כמו כן, ההורים גם היו יותר רגועים (לפי רמת הקורטיזול).
מעניין לציין כי נצפו הבדלים בין אבות לאמהות כשנבדקו רמות האוקסיטוצין והקורטיזול 30 דקות לאחר המגע עם התינוק; אצל האמהות פחתה באופן משמעותי רמת האוקסיטוצין בגוף, לעומת האבות ששמרו על רמת אוקסיטוצין גבוהה.

מחקר של Skrundz et Al. (2011), מצא שרמה נמוכה של אוקסיטוצין בגוף בטרימסטר השלישי להריון מעידה על סיכון גבוה לדיכאון אחרי לידה.

בנוסף, במחקר אחר Shahrokh et Al. (2010) נמצא שחולדות עם רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין מטפלות בצאציהן יותר בעזרת ליטופים, ליקוקים והתנהגויות המוגדרות כ״הוריות״.

ההנחה היא שהגברת האוקסיטוצין בגוף על ידי נשיאה, קשר עם התינוק ומגע עימו, יביא להפחתה בתסמיני הדיכאון שלאחר הלידה. 

נשיאת תינוקות מחזקת את הקשר בין הנושא לנישא 

דיכאון אחרי לידה מלווה פעמים רבות בחוסר דאגה לתינוק, בקשר מנוכר וחוסר תחושת שייכות לתינוק. 
בעת הנשיאה, ההורה נקשר אל התינוק בעזרת קרבה ומגע. הוא לומד לקרוא טוב יותר את רצונותיו של התינוק, והוא יכול לקבל יותר ביטחון ביכולות ההוריות שלו. (לקריאה מורחבת)  

ההנחה היא שהקרבה וחיזוק הקשר לתינוק יסייעו לאם עם תחושות הניכור וחוסר המסוגלות. 

היציאה מהבית עשויה להיות קלה יותר בעזרת המנשא

לאמהות רבות ישנו קושי להתחיל לצאת עם התינוק מהבית, והקושי אף גובר עבור מי שמתמודדת עם דיכאון לאחר לידה.
דבר זה, באופן טבעי ומובן, יכול להגביר את תחושת הבדידות והדיכאון.

לפעמים הסרבול של התניידות בעגלה מגביל אותנו לצאת מהבית. בפעמים אלו המנשא יכול להקל ולאפשר את היציאה.
יכול לתת את התחושה של התניידות עצמאית ומאפשרת יותר.
בנוסף, אם התינוק אינו רגוע בעגלה, המנשא יכול לשמש כלי להרגעה שיאפשר וינעים לנו את השהות מחוץ לבית.

ההנחה היא שהיציאה מהבית, עידוד הקשרים החברתיים וחיזוק היכולות ההוריות, יעזרו לאם להשתחרר מתחושות הדיכאון. 

מחקר מטא אנליזה (Scime et al., 2019), השווה בין שישה מחקרים (בין השנים 1979-2017) על הקשר בין דיכאון אחרי לידה וטיפול בשיטת הקנגורו, אצל אמהות לפגים. 
המחקרים היו מאד שונים אחד מהשני – בהגדרת טיפול הקנגורו, בנתוני הנבדקות, התערבות מחקרית, מעקב אחר הנחקרות, ניתוח סטטיסטי ועוד.
כמו כן, נתונים רבים היו פגומים, ולא היה אפשר להכליל את כל המחקרים שנבדקו בתוך המטא אנליזה. 
מתוך המחקרים שנבדקו, רק אחד הראה השפעה חיובית משמעותית (מבחינה סטטיסטית) על הדיכאון אחרי לידה.

המסקנה העיקרית של מחקר זה היא שנחוצים מחקרים נוספים, תקפים ומהימנים, בשביל לבדוק את הקשר המדעי בין דיכאון אחרי לידה וטיפול בשיטת הקנגורו.

על הדומה והשונה בין שיטת הקנגורו ונשיאת תינוקות אפשר לקרוא כאן

ישנן הרבה דרכים לגשת לטיפול בדיכאון אחרי לידה. אם השימוש במנשא לא עובד בשבילך או נשמע לך לא מתאים עבורך, חפשי עזרה בדרכים אחרות ❤️

קריאה מורחבת על דיכאון אחרי לידה אפשר למצוא באתר “כמוני״, ״בטיפולנט״ או באתר של ״משרד הבריאות״