תינוק שנולד מחפש אוכל, חום, אהבה, קרבה וביטחון. הוא מחפש את כל אלו בשביל לענות הן על צרכים פיזיים והן על צרכים נפשיים.

לפי תאוריית ההיקשרות של בולבי, היקשרות בטוחה היא היקשרות טובה, שמספקת ביטחון, קירבה, אהבה, נחמה. התינוק מרגיש את הדמות המטפלת כעוגן בטוח, ממנו הוא יכול לצאת לחקור את העולם ולרכוש את הכלים לעצמאות. גם כשדמות זו נמצאת במרחק מה הוא יודע שאם הוא יזדקק לעזרה, אם הוא יהיה במצוקה, או אם הוא יצטרך קירבה, הדמות תחזור אליו במהרה, ותספק את צרכיו. 

לדבריו היקשרות בטוחה תתאפשר כאשר הדמות מטפלת מגיבה לצרכיו של התינוק, ועוזרת לו בתהליך ההפרדות שלו ממנה לפי הקצב שהוא זקוק לו.

כלומר, לספק את הקרבה והמגע שהתינוק מבקש ולענות על הצרכים הפיזיים שלו בשביל שהוא ירגיש בטוח מספיק בשביל להתרחק ולחקור את העולם.  

מחקרים רבים חקרו ומצאו קשר חיובי בין התגובתיות והרגישות של הדמות המטפלת לבין היקשרות בטוחה (כשהתגובתיות לתינוק גבוהה הסיכוי שיפתח היקשרות בטוחה גבוה יותר) (Ainsworth et al., 1978; Ainsworth, Bell, & Stayton, 1972; Clarke- Stewart, 1973; Egeland & Farber, 1984; Grossmann et al., 1985).

מחקר שנעשה בשנות ה-90 (Anisfeld et al., 1990) בדק את הקשר בין נשיאת תינוקות במנשא לבין תגובתיות האם המטפלת והיקשרות. במחקר חולקו האמהות באופן אקראי לשתי קבוצות – אחת שהשתמשה במנשאים והשנייה בעגלות.

במחקר נמצא שמגע בין האם לתינוק הנעזר במנשא בד גורם לאם להיות תגובתית יותר לתינוק שלה ובהתאם לזאת, התינוקות מקבוצה זו פיתחו יותר “היקשרות בטוחה” לעומת קבוצת הביקורת.   

מגע נעים הוא אחד הצרכים החיוניים להישרדותם ולרווחתם של תינוקות.

המגע משפיע עלינו בהרבה דרכים וצורות. הוא מוביל להורדת רמת הלחץ, להקלה בתחושות כאב, הוא מעורר רגשות חיוביים ומשחרר את הורמון האוקסיטוצין (McGlone et al., 2007)

מחקרם של קייס ואחרים (2021) בדק את השפעותיו, לא רק של מגע רך ומלטף אלא גם מגע עמוק, כמו חיבוק או מסז’ (מגע דומה למגע שמתקבל בנשיאה ארוכה), ומצא שהשפעותיהם על המוח דומות.
מעניין לציין שההשפעות החיוביות במוח התרחשו גם כאשר המגע לא היה אנושי (שרוול מתנפח).

בניסוי על חולדות גילו שהמגע נצרב בדנ”א שלהן. חולדות שאמהותיהן נתנו להן יחס חם (ליקקו וטיפחו אותם) בשבוע הראשון של חייהן הראו שינויים בדנ”א והתנהגות דומה כלפי צאצאיהם בבוא העת.
המצב היה זהה גם אצל חולדות “מאומצות”, כאלו שנולדו לאם-חולדה שאינה נותנת יחס חם ואומצו על ידי אם-חולדה שכן נותנת יחס חם (Weaver et al., 2004).

הורמון האוקסיטוצין (הידוע בשמו העממי “הורמון האהבה”), משתחרר בין היתר בעת מגע עור לעור, בזמן אינטראקציות חברתיות, בלידה ובהנקה.
האוקסיטוצין עוזר בהורדת הלחץ והחרדה ומחזק ומטפח תחושות חיוביות כמו ביטחון, שייכות, קרבה, שלווה ונינוחות, גם לתינוק וגם לנושא (Yang et al., 2013).

תינוקות שנמצאים בקשר קרוב עם הוריהם הראו הימצאות גבוהה יותר של אוקסיטוצין בגופם וגם רמות נמוכות יותר של סטרס (קורטיזול נמוך).
    אצל ההורים, שחרורו של האוקסיטוצין מסייע בהתגברות על הקשיים הקשורים בכניסתו של תינוק חדש לעולם. יכול להגביר את ההקשרות ותחושת השייכות אל התינוק, ולסייע בהתמודדות עם דיכאון אחרי לידה (Knowless, 2016).

בעת השימוש במנשא התינוק והמטפל נהנים מכל היתרונות שצויינו למעלה (היקשרות בטוחה, מגע, אוקסיטוצין) ולכן השימוש במנשאים עשוי לחזק את הקשר בין המטפל לתינוק, להעלות את הרגשות החיוביים ולהפחית את הרגשות השליליים.

כל זה בתורו מיטיב ריגשית עם ההורה/המטפל ומסייע להתפתחות הרגשית של התינוק.

קריאה מורחבת על אוקסיטוצין ב״ויקירפואה״